סוכרת ותזונה 

סוכרת על סוגיה מלווה את האדם אלפי שנים, ותועדה כבר במצרים וסין העתיקות. הרמב"ם עצמו חילק את המחלה לשני סוגים, וטען כבר בימיו שעל החולים לשמור על דיאטה ולהתעמל.
על מנת להבין את הקשר בין התזונה שלנו לסוכרת, ננתח כאן את המחלה עצמה:
לאחר ארוחה עולה ריכוז הסוכר בדם. על מנת שסוכר, הנחוץ לשם ייצור אנרגיה, ייכנס לתאים, קיימים חלבונים מיוחדים על פני התא, הנקראים GLUT, שתפקידם להכניס את הסוכר פנימה.
ריכוז גבוה של סוכר משפיע על תאי הבטא שבלבלב להפריש אינסולין, במנגנון מורכב גורם האינסולין לכך שיהיו חלבוני GLUT על פני קרום התא, וכך מושגת המטרה שסוכר ייכנס לתאים.
אבל המנגנון עלול להשתבש.
שיבוש במנגנון כניסת הסוכר לתאים יביא לעודף סוכר בדם (היפרגליקמיה), ולכן כמות גדולה של סוכר תגיע לכליות ומשם תופרש עם כמות גדולה של מים בשתן. התוצאה תהיה שתן מרובה וצימאון מתמיד. האבסורד הוא, שבמקביל לעודף סוכר הרסני, תאי הגוף נמצאים במצב של 'רעב', שהרי ללא דרך להכניס את הסוכר לתאים לא נמצא חומר הגלם להפקת אנרגיה. לכן, החולה סובל מחולשה ורעב שלא ניתן לפתרון. בעת הרעב מתחיל הגוף לשחרר הורמונים (אפינפרין, גלוקגון), שתפקידם לעודד פירוק של שומנים וחלבונים, על מנת ליצור סוכר שהגוף חש שחסר לו.
כאשר הגוף מפרק בקצב מהיר שומנים וחלבונים, נוצרים חומרים רעילים דמויי אצטון הנקראים 'חומרי קטו', ואכן לחולה בשלב הזה יהיה ריח של אצטון מהפה. הצטברות של החומרים האלה נקראת 'קטוזיס', והיא עלולה לגרום למוות.
מלבד הסכנה המיידית שבהתקף, לסוכרת השפעות ארוכות טווח. כמות הסוכר הגבוהה בדם גורמת לעיוורון, וכלי הדם הקטנים מקבלים פחות ופחות חמצן עד להיווצרות נמקים גם לכליה, ודפנות כלי הדם מפתחות טרשת. חולי סכרת רבים למצבים של קטיעות חלקי גפיים ובודאי לאי ספיקת כליות סופנית, המאלצת אותם לעבור דיאליזה.
לסוכרת שני סוגים עיקריים, ושניהם מתארים בעיה במנגנון שהוסברה קודם לכן, לגבי קליטת סוכר בתאים.
הסוג הראשון הוא 'סוכרת נעורים'. במחלה זו, תאי בטא בלבלב אינם פעילים ולא משחררים אינסולין, המונע כניסת סוכר לתאים. באמצעות הזרקת אינסולין, המונע כניסת סוכר לתאים. באמצעות הזרקת אינסולין, נפתרת הבעיה, באופן זמני. בעתיד, נוכל כנראה לנצח את המחלה באופן סופי על ידי השתלה של תאים מפרישים. השתלה של תאי בטא היא טיפול חדשני ומוצלח מאד, אך לא נפוץ עדין. סוג זה של סוכרת תוקף, בדרך כלל, צעירים מתחת לגיל 30. החולים בו מהווים כ 10 אחוזים מחולי הסוכרת בעולם, והוא אינו רלוונטי ישירות לדיוננו זה, העוסק בקשר תזונה.
הסוג השני, שמהווה כ 90 מחולי הסוכרת בעולם, תוקף את הבוגרים מעל גיל 30. ככל שעולים בגיל, גובר הסיכוי לחלות במחלה. סוכרת מסוג זה קשורה ביחס ישיר להשמנה ולעישון. באופן מפתיע, המחלה נפוצה הרבה יותר בעולם המערבי, במקומות בהם רמת החיים גבוהה יותר.
בסוכרת מסוג זה, מפתח הגוף עמידות לאינסולין. האינסולין מופרש, אך לא משפיע על התאים כנדרש. כתוצאה מכך, מפריש הלבלב בשלבים הראשונים של המחלה עוד ועוד אינסולין, אבל העמידות רק מתגברת בהדרגה עד שכעבור שנים, הלבלב כושל ומפסיק לייצר אינסולין באופן סופי.
בנקודה זו מתגלה קשר ישיר לתזונה. מחקר שנערך בישראל כבר בשנות ה 70 וכלל 10,000 מבוגרים בריאים בני 27, מצא שמעבר למסת גוף מסוימת הסיכוי לחלות בסוכרת גדל פי 2.5, במובהק, ללא קשר למשתנים אחרים (כמו גיל, מוצא, רמת כולסטרול וכו').
תיאוריה מקובלת נוספת היא 'רעילות השומן', הטוענת שרעלנים כאלה מופרשים מתאי שומן וגורמים למחלה. ניסוי על בני אדם הראה, שכאשר מכניסים לדם חומצות שומן חופשיות בריכוז מסוים, מופיעה לכמה שעות תנגודת לאינסולין (הגוף נהיה רגיש פחות לאינסולין). כלומר, המודל מסביר איך כמות גדולה של חומצות שומן חופשיות בתפריט שלנו היא לכשעצמה גורם לסוכרת מסוג 2.
ולהיפך - תזונה נכונה יכולה להביא לשליטה במחלה ולשיפור מצב החולה. בשנת 1986 ביצעו 3 חוקרים ניסוי לגבי השפעת דיאטה מופחתת קלוריות על חולי סוכרת מסוג 2. בניסוי טופלו חולי סוכרת בעלי השמנת יתר וטופלו בדיאטה דלת קלוריות. התוצאות היו מרשימות: קליטת הסוכר על ידי תאי השריר של החולים גדלה ב 50 אחוזים.
האם שינוי של הרגלי התזונה באמת יביא לירידה בכמות החולים בסוכרת?
המחקרים מעידים שכן, והם קושרים ישירות דיאטה עשירה בשומנים וענייה בסיבים עם סכרת. הוכחה טובה לקשר בין סוכרת ותזונה היא מחקר שערכו כמה חוקרים ב 1979 על מהגרים מיפן להוואי. ביפן אחוז הסוכרת נמוך בהרבה מאשר בהוואי. אולם, באורח פלא, אחוז החולים בסוכרת מבין המהגרים קרוב יותר לארץ שאליה הם עברו מאשר למוצאם היפני. במילים אחרות הסיכוי לפתח סוכרת תלוי באורח חיים ובתזונה, ופחות בגנטיקה.
המאמר נלקח מהפרק השישי, הרפואה בעידן החדש, בספר מחזור החיים השני הקובע שמגה חיים כבר כאן ויש צורך להתאים את החינוך התעסוקה והבריאות לקראת מחזורי חיים ותוחלת חיים ארוכה מאד.